מזרח התיכון להשכרת רכב בע"מ נ' אחים איאד את ראיד סלים בע"מ

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.

המשיבה הגישה כנגד המבקשת תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לרכבה בתאונת דרכים בה לפי הנטען היה מעורב רכב המבקשת.

ביום 6.12.12 ניתן כנגד המבקשת פסק דין בהעדר הגנה. פסק הדין ניתן על יסוד אישור מסירה, לפיו הומצא כתב התביעה למבקשת ביום 19.10.12.

המבקשת עותרת לביטולו של פסק הדין. המבקשת טוענת כי נודע לה על קיומו של פסק הדין רק לאחרונה לאחר שננקטו נגדה הליכי הוצאה לפועל וכי פסק הדין לא הומצא לידיה מעולם.

כן טוענת המבקשת, כי לא הגישה כתב הגנה במועד בשל טעות בתום לב, שכן סברה כי מבטחת הרכב, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, הגישה בשמה ובמקומה את כתב ההגנה. המבקשת העבירה את כתב התביעה לידי סוכן הביטוח שלה על מנת שחברת הביטוח תייצג אותה וזו האחרונה לא הודיעה למבקשת כי אינה מייצגת אותה.

עוד טוענת המבקשת, כי סיכויי הגנתה בפני התביעה גבוהים. לטענתה, התאונה אירעה בשל אשמו של נהג רכב המשיבה אשר "נדחף" לפני רכבה של המבקשת במעגל תנועה וגרם באשמו לתאונה. המבקשת אף חולקת על חוות דעתו של השמאי מטעם המשיבה.

המשיבה מתנגדת לבקשה. ראשית, טוענת המשיבה כי האזהרה בתיק ההוצאה לפועל נמסרה לידי המבקשת ביום 25.4.13 וכי הבקשה הוגשה ביום 23.7.13, היינו בחלוף שלושה חודשים. המבקשת אף לא נקבה במועד בו נודע לה על קיומו של פסק הדין וטענתה כי לא ידעה על קיומו אינה נכונה, שכן לאחר המצאת האזהרה שוחח נציג המבקשת עם ב"כ המשיבה בנסיון להגיע להסדר פשרה.

כן טוענת המשיבה, כי כתב התביעה הומצא לידי הנתבעת כדין ביום 19.10.12 בדואר רשום וכי המשיבה לא הכחישה את קבלת כתב התביעה. טענת המבקשת כי סמכה על כך שחברת הפניקס תגיש כתב הגנה בשמה אינה מצדיקה אי הגשת כתב הגנה, שכן חברת הפניקס אינה צד להליך. עוד טוענת המשיבה, כי המבקשת לא הציגה סיכויי הגנה בפני התביעה ולא פירטה את גרסתה העובדתית לעניין אופן התרחשות התאונה.

בתשובה טוענת המבקשת כי סיכויי הגנתה בפני התביעה גבוהים וכי העבירה את כתב התביעה לסוכן הביטוח, וזה לא הודיע לה כי מבטחת הרכב אינה מייצגת אותה.

השאלה הראשונה הטעונה הכרעה היא האם הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה באיחור. המבקשת טוענת כי רק סמוך להגשת הבקשה נודע לה על קיומו של פסק הדין. ואולם, המבקשת לא פירטה בבקשתה מהו המועד המדויק בו נודע לה על קיומו. מאידך, צירפה המשיבה לתגובתה אישור מסירה של האזהרה בתיק ההוצאה לפועל בצירוף תצהירו של המוסר, מהם עולה כי האזהרה בתיק ההוצאה לפועל שנפתח לביצועו של פסק הדין נמסרה לידי המבקשת ביום 24.4.13. הבקשה לביטולו של פסק הדין הוגשה רק ביום 23.7.13 ומכאן שהוגשה באיחור.

האם יש מקום להאריך למבקשת את המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין. כידוע, כאשר מדובר בהארכת מועד בערכאה הראשונה הגישה הננקטת היא מקלה יותר, ומחדלה של המבקשת בשל האיחור בהגשת הבקשה ניתן לתיקון על ידי פסיקת הוצאות.

אעבור עתה לדון בבקשה עצמה. במקרה זה, אין המדובר בביטול פסק דין מחובת הצדק,שכן המבקשת מודה כי כתב התביעה נמסר לידיה.

כאשר מדובר בביטול פסק דין משיקולי בית המשפט, על בית-המשפט ליתן דעתו לשני שיקולים: הראשון - מה היתה הסיבה לאי ההתייצבות לדיון (או לאי הגשת כתב ההגנה) והאם היה הדבר נעוץ בזלזול בבית המשפט; "צירוף נסיבות אומלל"; אי הבנה; הסח הדעת או רשלנות (ראו ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ, פיסקה 15 לפסק דינו של השופט דנציגר ([פורסם בנבו], 2.2.2009)).  השני – ולו נודעת חשיבות רבה יותר – מהם סיכויי ההגנה (או התביעה – לפי המקרה) של מבקש הביטול (ראו ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז (3) 431, 438 (1983) (להלן: עניין אפל)) שכן אם לא תצמח למבקש תועלת מן הביטול אין כל טעם להורות כן רק על מנת שלאחר קיום הדיון בתיק במעמד הצדדים ושמיעת המבקש יצא תחת ידו של בית המשפט אותו פסק-הדין עצמו (ראו י' זוסמן סדר הדין האזרחי 738 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995). ואולם מבקש הביטול אינו נדרש להוכיח באותו שלב כי עומדת לו הגנה איתנה ודי בכך שיוכיח קיומה של הגנה לכאורית (ראו: עניין אפל, שם; אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 373 (מהדורה עשירית, תשס"ט)).

המבקשת טוענת כאמור כי לא הגישה כתב הגנה, שכן העבירה את כתב התביעה לידי סוכן הביטוח וסמכה על כך כי חברת הביטוח תגיש כתב הגנה בשמה. הגם שהתנהגותה של המבקש אינה נקייה מפגמים, שכן היה עליה לוודא כי המבטחת אכן הגיש כתב הגנה בשמה, הרי שלא ניתן לומר שהתנהגותה גובלת בזלזול בבית המשפט.

שנית, וזו הנקודה המרכזית, הרי שאין לומר שסיכויי הגנתה של המבקש קלושים באופן המצדיק את דחיית הבקשה. המבקשת הציגה גרסה עובדתית שונה באשר לאופן התרחשות התאונה מזו שהוצגה בכתב התביעה. בין הצדדים קיימת מחלוקת עובדתית באשר לנסיבות התאונה. מחלוקת זו מצריכה בירור ראייתי, ולפיכך יש ליתן למבקשת את יומה בבית המשפט.

בנסיבות אלה, אני סבורה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין שניתן נגד המבקשת, תוך חיוב המבקשת בהוצאות, הן בשל האיחור בהגשת הבקשה והן בשל מחדלה באי הגשת כתב הגנה הגנה במועד, בסכום של 2,500 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

המבקשת תפקיד את ההוצאות בקופת בית המשפט בתוך 30 יום וכן תגיש כתב הגנה בתוך התקופה האמורה. לא יופקד סכום ההוצאות ולא יוגש כתב הגנה, כאמור לעיל, תידחה הבקשה לביטול פסק דין.

לאחר שישולמו ההוצאות ויוגש כתב הגנה, יועבר התיק להקצאה.

ניתנה היום, כ"ה חשון תשע"ד, 29 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: